© 2017 כל הזכויות שמורות ללשכת הבוררים בישראל

מאמרים אחרונים

Please reload

ארכיון

Please reload

תוויות

Please reload

המעלות של בוררות מוסכמת לעומת דיון בבית המשפט

 

 

הבורר, המכריע בסוגיה שבמחלוקת בין הצדדים, הינו גורם שבשל אישיותו או בשל תחום מומחיותו נבחר על ידי בעלי הדין, אשר נתנו בו את אמונם, להבדיל מהליך בבית משפט שבו לבעלי הדין אין כל יכולת להשפיע על זהות השופט.

  • בהליך בוררות - בניגוד להליך בבית משפט - בעלי הדין חופשיים להחליט האם יחולו בהליך כללי הפרוצדורה ודיני הראיות, אשר לעיתים הינם נוקשים ומקשים על עשיית צדק או על דרכי ההוכחה. בעלי הדין אף רשאים להחליט להשתחרר מהדין המהותי, ולהסכים על קיום דיון מעשי וענייני, ללא תלות בחוקים השונים הנוגעים לפרוצדורה ולמהות.

  • הליכי הבוררות מתנהלים בצנעה ואינם חשופים לרשות הרבים. ישיבות הבוררות מתקיימות בדלתיים סגורות, ועל בעלי הדין חל איסור פרסום וחשיפה תקשורתית, אלא אם הם החליטו אחרת.

  • בוררות מדובר לרוב בהליכים יעילים ומהירים, ועל כן בדרך כלל גם זולים מניהול הליך בבית משפט, אשר עשוי להימשך שנים. יעילות ומהירות אלה מושגות נוכח לוח הזמנים הפנוי יותר של הבורר מזה של בית המשפט, ונוכח רצון הצדדים לסיים את ההליכים בהקדם האפשרי. על כן הישיבות נקבעות במועדים סמוכים יחסית. בנוסף יש לציין, כי על פי החוק הליך בוררות אמור להסתיים בתוך תקופה קצובה קצרה יחסית של חודשים בודדים.

  • כיוון שהליכי בוררות מאפשרים בחירה בבורר שיש לו מומחיות בעניינים שבמחלוקת, ולאו דווקא בורר שעיקר ידיעותיו הן משפטיות, זה עשוי לחסוך עלויות הכרוכות בעדויות מומחים.

  • בנסיבות מתאימות, גם במהלך הבוררות ניתן לפנות לבית המשפט בבקשות לסעד זמני להפסקת הליך הבוררות, או בבקשות לסעדים זמניים אחרים, כגון: הזמנת עדים,  פסיקת שכרם והוצאותיהם, נקיטת אמצעי כפייה וענישה כלפי עד שלא נענה להזמנה מטעם הבורר, או כלפי עד שסירב להעיד, תחליף המצאה של הודעות או של מסמכים לבעלי הדין, צווי עשה, צו למינוי כונס נכסים, ועוד.

  • לעומת ההליכים בבית המשפט, הליך הבוררות מתאפיין באווירה נינוחה יותר, ולוח הזמנים גמיש יותר, בהתאם לבקשות הצדדים.

  • להבדיל מחוסר היכולת לקבוע את זהות השופט בבית המשפט, בבוררות ניתן לא רק לקבוע את זהות הבורר, אלא גם את מספר הבוררים שיידונו בסכסוך, ואף להוסיף קריטריונים, כגון: ניסיון מקצועי מוכח בבוררויות בתחומים הרלוונטיים, התחייבות לזמינות, ידע בשפות ובחוקים הנדרשים ועוד.

  • בבוררות יש אפשרות לדרוש מהמועמד להתמנות לבורר להתחייב בכתב להיעדר ניגוד עניינים, לא רק עם בעלי הדין, משפחותיהם וקרוביהם אלא גם עם באי כוחם או כל גורם רלוונטי נוסף.

החסרונות של בוררות לעומת דיון בבית המשפט:

  • סמכות הבורר מוגבלת אך ורק לנושא שצוין בהסכם הבוררות, ואך ורק לבעלי הדין שהם צד להסכם הבוררות. לא ניתן לכפות ניהול בוררות על צד שלישי שלא חתם על הסכם הבוררות, ולא ניתן לנהל דיון בנושא שאינו כתוב בהסכם הבוררות שבין בעלי הדין (גם אם הוא קשור לנושא הנדון,  ללא הסכמת בעלי הדין. דבר זה עלול לגרום לפיצול הדיונים, שיתנהלו במקביל הן בבוררות והן בבית משפט, תוצאה העלולה להוביל להחלטות סותרות ולעיכובים בסיום המחלוקת.

  • מאחר שהבורר אינו כפוף בהכרח לדין המהותי, לסדרי הדין ולדיני הראיות (אלא אם נקבע אחרת בהסכם הבוררות) הוא רשאי לפסוק בכל דרך הנראית לו, ושאינה נשענת על הדין המהותי, בעוד שבעלי הדין פעלו וכילכלו את מעשיהם, קודם לבוררות, לפי החוק המהותי הנוגע לעניין.

  • הליך בוררות אמנם אינו כרוך בתשלום אגרה (כשם שנדרש בבית המשפט) אך הוא כרוך בתשלום שכרו של הבורר, שלעיתים יכול להיות גבוה מאוד, אף אם הוא מתחלק בין שני הצדדים, מה שאינו קורה בתשלום אגרה לבית המשפט שבה נושא התובע, והיא מוחזרת לו אם תביעתו מתקבלת על ידי בית המשפט, לפיכך, לעיתים הליך הבוררות עלול להיות בסופו של דבר יקר יותר מהליך בבית המשפט.

  • בדרך כלל פסק בוררות אינו ניתן לערעור, לעומת פסק דין של בית משפט (אלא אם נקבע אחרת על ידי הצדדים במסגרת הסכם הבוררות), גם הליכי ביטול פסק בוררות מוגבלים לעילות מסוימות.
     

  • לבורר אין את סמכות אכיפה שיש בידי בתי המשפט. על מנת לאכוף סעדים שניתנו על ידי הבורר, יש לפנות תחילה לבית המשפט, לאישור החלטות הבורר, ורק לאחר מכן הן ניתנות לאכיפה.

Please reload