top of page

חשיבות סעיף פנייה לבוררות בהסכם ואופן ניסוחו


מטרתו של כל הסכם היא להסדיר את המערכת המשפטית והעסקית בין הצדדים לו, הן לשלב בו הצדדים משתפים פעולה ביניהם, אך גם לשלב בו עולים יחסי הצדדים על שרטון. על כן, חשוב, כי בכל הסכם, ימצא סעיף שיפוט אשר יקבע את הערכאה המשפטית שלה תהיה הסמכות להכריע במחלוקות שבין הצדדים הקשורים בהסכם או ביחסים שהוסדרו בהסכם: בתי משפט, גישור או בוררות.


יצוין, כי ברוב המקרים סעיף השיפוט מצוי בשולי ההסכם, בנוסח די קבוע וקצר, והדעת הניתנת על ידי הצדדים ללשונו של הסעיף הנה קצרה, אם בכלל, והצדדים נוטים להמעיט בחשיבותו של סעיף זה.


המעטת החשיבות בניסוחו של סעיף השיפוט, ובעניינו סעיף הבוררות, עשויה לנבוע מסיבות שונות: או משום שהשלב במשא ומתן בו הגיעו הצדדים לדון בו היה שלב מתקדם מאוד, אשר בו אפסו כמעט כוחותיהם של הצדדים להמשיך ולהתדיין על סוגיות נוספות, או משום שהשלב בו נמצאו הצדדים היה שלב בו דנו על יצירת שיתוף פעולה חדש ביניהם, והם לא רצו לחשוב על זמנים קשים בהם יעלו יחסיהם על שרטון –הזמנים בהם יצטרכו להידרש ולפעול לפי אותו סעיף שיפוט.


על אף הנטייה הקיימת להתעלם מסעיף זה, יש חשיבות להעניק תשומת לב רבה לנוסחו של הסעיף, ולהקפיד שכל מה שצריך להופיע בו אכן יופיע, וגם אם הצדדים עצמם מעדיפים להימנע מלדון בו- זהו תפקידם של עורכי הדין לדאוג לכך, כי גם עניין זה ידון ויוסכם על הצדדים, שכן בכל מערכת יחסים עסקית-מסחרית קיים פוטנציאל למחלוקת או סכסוך הקשורים ליחסים החוזיים שבין צדדים לעסקה, ומוטב כי מחלוקות שכאלה, ככל שיהיו, ידונו בקוורום המועדף על הצדדים ובאופן שבו היו רוצים.


מעבר לכך, סעיף הבוררות מהווה הסכם בוררות, עליו לא ניתן להתנות אלא רק להוסיף, ובקיומו של סעיף הבוררות לרוב לא ניתן לפנות לבית המשפט לפתרון המחלוקת. משכך, ישנה חשיבות רבה לשים לב לפרטי הסעיף, ולכלול בו כל דבר שעשוי להיות חשוב לצדדים, אם וככל שתתגלה ביניהם מחלוקת וידרשו לפנות לערכאה משפטית לפתרונה.


באופן כללי, חשוב כי סעיף הבוררות ינוסח בצורה הצופה פני עתיד, ויכלול התנסחויות כלליות, שמחד - לא תשארנה מקום לספקות, ומנגד - תהיינה רחבות דיין כדי שתתאמנה לשלל סיטואציות- קרי: ענייני המחלוקות שיתעוררו בין הצדדים.


זהות הבורר

בעת ניסוח סעיף הבוררות חשוב, כי ימנעו וינוטרלו כבר מראש ניגודי עניינים. לשם כך יש לקבוע כי גוף שלישי הוא שיחליט ויבחר את הבורר, וכמובן להימנע מלנקוב בשם בורר ספציפי. זאת, על מנת למזער את החשש, לאחר שהחליטו הצדדים על פנייה לבוררות, שמא הצעתו של צד להסכם למנות מומחה זה או אחר כבורר - היא בשל ידיעה או אף תקווה לקבלת העדפה כזו או אחרת מצד הבורר.


זהות הגוף השלישי האמור לבחור את הבורר (ובהתאם הבורר שייבחר על ידו) גם היא חשובה. בתוך כך, על הצדדים לשקול האם לקבוע כי יהיה עליהם, בבוא העת, לפנות לגוף משפטי או כלכלי על סוגיו השונים (לדוגמא בישראל: לשכת עורכי הדין, המשכן לפתרון וברור סכסוכים או לשכת רואי החשבון בישראל או בחו"ל: מוסדות לבוררות עסקית כגון ה-International Chambers of Commerce או ה-Stockholm Chamber Of Commerce) או לפנות דווקא למוסד מקצועי יותר בתחום בו עוסק ההסכם, או בסוג מחלוקות שעלולות לעלות מההסכם (לדוגמא: ארגון קבלני כזה או אחר, ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים או השמאים).


הפנייה לגורם כזה או אחר מעוררת התלבטויות שונות ומושפעת בין היתר מזהות הצדדים.


במה דברים אמורים?

פנייה לגוף משפטי תבטיח כי הליך הבוררות וההכרעה בו יעלו בקנה אחד עם החוק, גם אם הבורר לא יהיה כבול לפסוק לפי דיני הראיות, ואף לא לפי הדין המהותי, משום שברור שהחשיבה שתנחה את הבורר, אשר הנו עורך דין במקצועו או משפטן בהשכלתו, תהיה חשיבה של זכויות על פי חוק.


בהקשר זה יצוין, כי גם אם במסגרת הכרעתו תידרש התייחסות לסוגיה שבמומחיות, הרי שהדעת נותנת כי הבורר, אשר הנו בעל השכלה משפטית, יסתייע במומחה מטעמו או במומחה מוסכם על ה