בתי המשפט קורסים תחת העומס - חייבים לעבור לבוררות
מערכת בתי המשפט בישראל אינה יכולה לשאת בעומס של כמיליון תיקים לשנה, וזקוקה כאוויר לנשימה לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. מסקנה זו עולה ביתר שאת מעיון בדו"ח השנתי של הנהלת בתי המשפט, שפורסם באחרונה ומסכם את עבודת בתי המשפט במהלך 2017.
לפי הדו"ח, יחס השופטים לתיקים החדשים בבתי המשפט המחוזיים כיום הוא שופט אחד לכל 360 תיקים — זאת כמובן בלי להביא בחשבון תיקים פתוחים משנים קודמות. בעוד שאת 2014 סיימו בתי המשפט המחוזיים עם כ–48 אלף תיקים פתוחים, מאז זינק נתון זה והגיע לשיא של כ–80 אלף תיקים פתוחים בסוף 2017. ברור כי מערכת המשפט לא יכולה לעמוד במספרים שכאלו, ואין זה מפתיע שאלפי תיקים מתנהלים במשך ארבע שנים ויותר. התביעות עצמן, ככל שניתן ללמוד מהדו"ח, נהפכו מסובכות גם הן. כך למשל, בתוך חמש שנים בלבד קפץ סכום התביעה הממוצע, במונחים ריאליים, ב–25%.
על אף המאמצים הכבירים שנעשו ונעשים על ידי הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים, להפחתת הנטל על כתפי השופטים המסורים והירידה במגמת התיקים הוותיקים — אין די בכך. הדו"ח מאשש את הידוע זה מכבר לכל המבקשים את יומם בבתי המשפט: בתי המשפט עמוסים לעייפה.
כל תיק שמונח בפני שופט מגיע עם אוסף טענות, ראיות והליכים פרוצדורליים משלו. כל צד בהליך המשפטי ירצה, בצדק, לטעון את טענותיו, לזמן את עדיו ולהציג לבית המשפט את ראיותיו — ועל השופטים לבדוק את הדברים בשקדנות הראויה. כתוצאה מכך, השופטים נאלצים לאזן באופן כמעט בלתי אפשרי בין רצון הצדדים במערכת משפט שבה גלגלי הצדק טוחנים מהר, לבין החובה המוטלת עליהם לשקול כדבעי בכל תיק ותיק את מלוא הראיות והטענות.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת החשמל בגין הכללת תוספות שכר בתעריפי החשמל שנגבו מהציבור: ההליך נפתח ב–2009; הגיע לבית המשפט העליון ב–2013; העליון הכריע בתחילת 2018 — והשיב את התיק לבית המשפט המחוזי, שם בינתיים התחלף השופט ששמע את התיק בסבב הראשון.
ההליכים בבתי המשפט מתארכים ומסתבכים ופעמים רבות הניצחון מלווה במרירות על אובדן הזמן והמשאבים שנדרשו כדי לנצח. בוררים מחויבים להגיב לצורכי השוק, להתייעל ולהתאים עצמם לפונים אליהם. בנוסף, הליך בוררות אמור על פי חוק להסתיים בתוך חודשים ספורים מתחילתו. בורר שלא ישכנע את הבאים בפניו כי הוא יכול לנהל הליך יעיל, הוגן וצודק — לא ימשוך פונים נוספים. כך נוצרת תחרות בריאה.
גם כאן יש לנהוג בזהירות, כדי למנוע מצב שבו אנשים חסרי הכשרה מתאימה ישמשו בוררים. חשוב אף למנוע מאגר סגור של בוררים, שיפגע בתחרות. כך ניתן יהיה לשמור על צביונו של הליך הבוררות כאלטרנטיבה ממשית לבתי המשפט.
עו"ד פישר היא שותפה מנהלת במשרד גדעון פישר ושות'; דרוקמן הוא עורך דין במחלקת הליטיגציה במשרד